מחקרים רבים ברחבי העולם מצביעים כי בני האדם הם בעלי נטייה להתמכר למשהו .בכדור הארץ שלנו מסתובבים מכורים רבים חלקם מודעים לבעיה שלהם וחלקם הגדול עדיין לא גילה או לא מודה בכך שיש לו בעיית התמכרות כזאת או אחרת. כתנאי, אדם לא יגיע לתובנה שיש לו בעיה עד שהוא לא יגיע לתחתית מסויימת. הדרך לתחתית לעיתים לוקחת שנים ארוכות אני קורא לזה תקופת "הסבל השקט" תקופה בה נדמה שהכל בשליטה והכל בסדר, זה לא נורא כל כך, ההגה בידיים שלי ומשפטים רבים ומתוחכמים בהם הראש מספר לנו שאיפה שאנחנו נמצאים זה בסדר זה הטוב שאני יכול להפיק מחיי . וזו גישה של הרבה מכורים והרבה מפסידנים אשר נכנעים לקולות הראש והדמיונות שהוא מיצר. האדם כככל יעדיף להישאר בנקודה בה הוא נמצא כי שם זה בטוח אף על פי כי אולי לא תמיד נח ונעים אך בטוח, כי זה מוכר לי את זה אני יודע הכי טוב.
יש משפט חכם שאומר "אנחנו אלופים להלך בחושך,אך מפחדים מאור החשיפה "- במונח מקצועי "ביטחון סוטה בכאב מוכר". ישנו ביטחון מחמם ומלטף בביצה שלי כי אני יצרתי אותה ורק לי יש שליטה במרחב שלה שאף אחד לא יתערב לי. אנשים מבלים בביצה הזאת הרבה מאוד שנים עד לנקודה בה זה כבר בלתי נסבל ולצערי הדרך לשינוי עוברת רק בדרך הקשה וכשכואב אזי אפשר ליצר שינוי כאלה הם החיים, לא אצל כולם אך אצל מרבית האנשים. יוזמה ואחריות הם החלק החלש בקרב מכורים או מתמכרים.
תחשבו איזה אבסורד זה כאשר אדם יודע שיש לו בעיה אך הוא לא יכול לעשות משהו בנידון, הוא מבין שיש בעיה אך לא מבין מה לעשות בנוגע לזה כמו אפרוח שמגיח לעולם מבעד לקליפה ולא יודע לאן ללכת ומה לעשות מבלי שהוריו ישמרו ויכוונו אותו כך גם האדם, בהגיעו לעולם הוא זקוק להכוונה חיזוק ועידוד תיאוריות רבות נכתבו לאורך השנים מה מביא אנשים להתמכרות,בעיות רגשיות,מצוקות כאלה או אחרות,בעיות מנטליות או נפשיות, הסביבה הראשונה שלו משפחה או מעגל החברים המשפיעים, תכלס בשלב זה אין לזה חשיבות כשרוצים לצאת לדרך חדשה כי בשלב ראשוני אין רלוונטיות מהיכן מגיעה ההתמכרות אלה מה עושים מכאן ואיך מטפלים בזה, מה שנקרא "אל תתעסק בבעיה ,צא לפתרון" בהמשך הדרך והטיפול וודאי המכור באמצעות אנשי מקצוע והתבוננות פנימה יקבל תשובות ויחבר את הפאזל מה קדם למה ומה גרם למה,ואיך הוא הגיע להתמכרות וזה שלב חשוב בהמשך הדרך לברר מהם מאפייני האופי שלי שהביאו אותי לנקודה בה אני נמצא ומי היו המשפיעים ובאיזה דרך השפיעו וזאת על מנת לא לחזור למקומות שהם מזיקים עבור המשתקם.
אחת התאוריות גורסת כך:
התמכרות מורכבת משלושה גורמים פוטנציאליים ביו פסיכו סוציאלי:
- ביו – ביולוגי, תורשתי, גנטי , מישהו במשפחה עם התמכרות כזאת או אחרת.
- פסיכו – נפש ,מבנה האישיות, לדעת רוב מורכבת ונבנית על ידי המעגל הראשון (משפחה)
- סוציאלי – חברתי, המעגלים השניים בחייו של האדם (גננות,מורים,מחנכים,חברים).
לעיתים, יכולים להתקיים מספר גורמים משפיעים, גם גנטי וגם המעגל הראשון שמשפיע על מבנה האישיות ככזה שלא יודע להתמודד עם קשיים ומשברים. בדרך כלל, בקרב הורים בעלי נטייה לפאניקה והיסטריה מדברים קטנים,או התעקשות על דברים בצורה אובססיבית ומוגזמת יוכלו להשפיע על הילד לחוות משבר עמוק בהמשך ההתפתחות, ככזה שהוא לא יוצלח כי אם זה לא 100% אז לא שווה אפילו 1% כי אמא כועסת כשדברים לא מסתדרים אז אני לא טוב מספיק ומכאן חוסר ביטחון בהמשך הדרך והדוגמאות רבות.
במקרים אחרים, זה יכול להיות מבנה אישיות רעוע לא יציב ובמפגש הראשון (גיל ההתבגרות) עם חומרים משני מצב רוח ותודעה לאותו אדם הסם או האלכוהול יתלבש עליו כמו כפפה וירפה את המחשבות הטורדניות והמציקות.
מניסיוני, המקרים בהם "החברים השפיעו עליו" אלו הם המקרים הבודדים עד כמעט ולא נכונים ,להבנתי למשפחה יש הקשר כזה או אחר. לעיתים, הקשר הוא ישיר מאוד הורים מתפלאים מדוע הבן או הבת שלהם מתמכרים לסמים שאחד מהם או שניהם מעשים ג'וינט בערב אחרי יום עבודה. ולעיתים הקשר הוא עקיף והוא מתייחס למבנה האישיות כפי שציינו קודם. הורים חייבים לקחת אחריות אישית, אין בכך להאשים מישהו אך כל אחד תמיד צריך להתבונן פנימה ושם תמיד יש תשובות להכל.
בכל אופן, התמכרות היא ריפוי עצמי ללא ספק, אך הריפוי הזה הופך מהר מאוד לבעיה נוספת מלבד זאת שאני בורח ממנה.
כפי שהוזכר לעיל, אין רלוונטיות מה הוא הגורם אלה הריפוי וההחלמה הם אלה שחשובים כרגע. והטיפול הוא בשיטת "פנימה – החוצה – פנימה" התבוננות פנימה להבין שיש בעיה ,לצאת לחיפוש הפתרון והמענה המקצועי הנכון ושם במפגש עם האנשים הנכונים, שוב התבוננות פנימה והבנה שהבעיה היא אני והפתרון הוא גם אני. הפתרון נמצא אצלי ורק ביכולתי ליצר שינוי.