ההתייחסות של חיים לא מנוהלים בנוגע לחייו של המכור הפעיל נוגעת בשני מישורים עיקריים . המישור הראשון הוא חוסר ניהול חיצוני אותו אחד שניתן לראות בעין המתבונן, הוי אומר הזנחה אישית וסביבתית,כאוס ובארדק. בדרך כלל', המכור הפעיל לא ישים לב להופעתו החיצונית ולאי סדר הקיים בחדרו או בביתו כי זה פחות מעניין אותו, הוא עסוק בעיקר להשיג את השימוש שלו למלא את צרכיו ודחפיו ותו לו. כמו כן, אי סדר שסורר כמעט בכל תחום בחייו שנובע מדפוסי התנהגות כמו דחיינות,עצלנות,גאווה וחוסר תכנון של דברים, המכור מצפה שמישהו איכשהו ידאג לו הוא חי בבועה משל עצמו ונדמה לו שהכל בסדר. כמובן הסתבכות עם החוק ומערכות יחסים רעועות לאורך השנים, חוסר יציבות במקומות עבודה ובתפקוד יומי שמצריך משמעת עצמית. מתחיל דברים ולא מסיים וכו'.
המישור השני הוא חוסר ניהול פנימי רגשי – שינויים קיצוניים במצבי רוח, החלטות שלא מתממשות, כעס ועצבנות כמעט בכל מצב או אירוע חוסר סבלנות משווע, אי יכולת ברמה הבסיסית לעמוד בתור בבנק או בסופר. צדקנות ותירוצים בלתי פוסקים למעשים שלו . אי שקט וחוסר יכולת להתמודד עם עצמו כמעט בשום רגע דל. ניזון מפנטזיות ואשליות שיום אחד הכל יהיה ורוד והוא יביא את המכה. תחושות כמו אשמה וחרטה, לעיתים פוגשות את המכור באמצע היום והוא לא יודע להתמודד איתן בצורה בוגרת ועניינית .
דפוסים אלה מתקיימים בכל מכור בצורה כזאת או אחרת, אני פוגש מכורים רבים שמנסים לשדר פסון וקלאס, אך לאחר פגישה או שתיים עם איש מקצוע שבקי בתחום האשליות מתנפצות לרסיסים. דבר אחד ברור אם המכור לובש חליפה עם עניבה או בלי עניבה מדפוסי החיים שלו קשה להתחמק ובעיקר מהתוצאות של דפוסי החיים. על כן לבסוף כל מכור מגלה שבלי לטפל באישיות שלו ובדפוסי החשיבה וההתנהגות חייו יראו אותו דבר ואף גרוע יותר עם הזמן.